 |
| הבית ברחוב מלצ'ט 3 |
סר אלפרד מוריץ מונד היה תעשיין, איל הון ופוליטיקאי יהודי-בריטי, ממנהיגי יהדות בריטניה ופעיל ציוני. סר מונד היה ידוע בכינויו "הברון מלצ'ט הראשון" או בקיצור - לורד מלצ'ט. אחרי פטירתו ב-1930 נקראו מקומות ורחובות רבים על שמו כגון תל-מונד שאלפרד היה אחד היזמים והרוכשים של הקרקע, מוזיאון הלורד (הבית שבו היה גר בתל מונד לפני שנקראה כך) ורחובות רבים במספר ישובים בארץ ובינהם בתל אביב - רחוב מלצ'ט.
ברחוב מלצ'ט 3 עומד בניין ישן וקצת מוזנח. בתחילתו הוא נחשב פעם לאחד הבתים היפים של תל אביב הקטנה. זהו אחד מבתי הבאוהאוס שנבנו בעיר באמצע שנות השלושים של המאה הקודמת. בית שידע
ימים טובים יותר, אך חינו לא סר. בבנין זה קנו סבי וסבתי את ביתם. בבניין זה היתה להם שכנה מיוחדת ובבניין זה נולד אבי - יהודה יבנאי.
חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי, נישא למניה אורבוך בשנת 1893. היא בת 17 וחצי והוא רק בן עשרים. מניה באה ממשפחה מכובדת ומשכילה יותר מזו של בעלה. סבה היה מנהל בית חולים בזיטומיר באוקראינה. אביה, שבח אורבוך היה יערן וסוחר עצים. עוד בתקופת אירוסיהם כתב לה חיים נחמן שירי אהבה, למרות שליטתה הדלה בשפה העברית. בשירים נוספים שהקדיש לה הזכיר את עיניה רבות ההבעה. (בארכיון ביאליק שמור בכתב-ידו השיר מימי אירוסיהם"מנגינות לאהבה" ועליו רשום: "מוקדש למניה אורבוך'').
שנים אחדות עבד ביאליק ביערות שחכר אביה של מניה והרבה לכתוב שם פיזמונים ופואמות, עד שהפסיד את כספי הנדוניה במסחר העצים. הוא היה קשור מאוד גם אל הוריה, שעלו בעקבות הזוג לארץ ישראל, וחיו אתם בבית המפורסם ברחוב ביאליק. לאה, אמה של מניה, מתה בזרועותיו באותו בית ב-1932. שנתיים לאחר מכן בנסיעתו לווינה בירת אוסטריה נפטר המשורר הלאומי לאחר ניתוח בכליות.
 |
| מניה ביאליק |
מניה הייתה תמיד אשתו האהובה. הרומנים הקצרים והמעטים שהיו
לבעלה מעולם לא האפילו על חייהם המשותפים. חיים נחמן נהג להתייעץ אתה
בכול - על החיים, על החברים ועל השירים.
לבני הזוג ביאליק לא היו ילדים, וביאליק גם לא כתב צוואה, אבל האלמנה מרצונה החופשי החליטה
לתרום את הבית המשותף (והמפורסם) ברחוב ביאליק לציבור. עיריית תל אביב וראש העיר דאז ישראל רוקח החליטו
לגמול לה ע"י רכישת דירה בבית חדש שנבנה ברחוב מלצ'ט 3. מניה עברה לשם
ב-1937 עם אביה שבח וטיפלה בו במסירות עד מותו בשיבה טובה.
בדירה זו שברחוב מלצ'ט המשיכה מניה, אלמנת המשורר הלאומי בחיי התרבות שנהג בהם בעלה המנוח. בין האנשים שביקרו אותה אפשר למצוא אנשי ספרות ושירה כמו שאול טשרניחובסקי ועוד רבים וטובים. מניה
ביאליק, פמיניסטית עוד מהימים שאיש לא הכיר את המונח הזה, פעלה רבות לקידום האישה
העברייה, ואף שימשה כנשיאת ארגון "בנות ברית", על שם הנרייטה סולד. שכנותיה זוכרות
את הופעתה החיצונית המוקפדת וסיפרו שאפילו בהפצצות על תל אביב במלחמת העולם
השנייה היא לא הייתה יורדת למקלט עד שהייתה לבושה ומסורקת.
אבי, נולד בשנת 1943 וזכה להיות שכנה של גברת ביאליק. הוא עוד זוכר את הימים שבהם הגברת המכובדת עשתה לו בייביסיטר. מניה חיה בדירה במלצ'ט 35 שנה, עד יום מותה ב-1972 בגיל 96. לפני מותה של מניה, בתחילת שנות השבעים, היא תרמה את הדירה לרשות הציבור. העירייה
הרימה את הכפפה, ופתחה במקום את "מוזיאון התיאטרון" האינטימי, הצפוף והנוסטלגי.
בשנת 2005 נסגר והמוזיאון ותכולתו הועברה לבית אריאלה. הדירה שהיתה שייכת למניה - נמכרה.
שנתיים לפני מותה ב - 13.6.1970 נולד בן בישראל - יבנאי צחי, שזכה להכיר ולשהות (אך לא זוכר) במחיצתה של אשת המשורר הלאומי. ביום לידתו קיבל הרך הנולד מתנה - שטר של 10 לירות ישראליות עם דיוקנו של חיים נחמן ביאליק. על השטר חתמה מניה - "מ. ביאליק".
 |
| השטר וחתימתה של מניה ביאליק |
